ילדנו הם הדבר החשוב לנו ביותר, אך מסתבר כי רוב התאונות והפציעות הקורות לילדים, מתרחשות דווקא בבית, המקום בו אנו אמורים להרגיש מוגנים במיוחד (ולכן, כנראה, בו אנו מסירים הגנות). הבית מציע מחד ביטחון אך מאידך גם שפע של סיכונים: בחצר (בריכה/קפצית), במטבח, באמבטיה, או אף בסלון. כמו הרבה דברים בחיים, הימנעות מתאונות ביתיות הינה עניין של הגיון בריא, תחושת אחריות ובגרות. במיוחד תקופת החופש עלולה לזמן צרות וסיכונים לרוב ואינני מתכוון בזה לסיכונים על רקע ביטחוני דווקא אלא לסיכונים שמקורם ברשלנות, חוסר זהירות ואחיזה בעיקרון הישראלי המוכר והידוע של "יהיה בסדר".
חמור מכך, על-פי נתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, שיעור הפגיעות והתמותה בקרב ילדים בחברה הערבית (מגיל לידה ועד גיל 18) גבוה פי 4.2 משיעורם בקרב ילדים בחברה היהודית. שיעור התמותה כתוצאה מתאונות בקרב ילדים ערבים בני 1–4 גבוה פי 6.2 משיעורה בקרב הילדים היהודים.
בשנת 2014 מתו בישראל 51 ילדים כתוצאה מתאונות בבית ובחצר. כעת, מכון התקנים מפרסם תקן ראשון מסוגו שמטרתו למזער את התאונות האלה.
הגיע לידי פירסום של בית החולים "העמק" בעפולה (משנת 2002) שכותרתו : היפגעות ילדים – המגפה של המאה ה – 21. בפרסום זה סטטיסטיקות לרוב המדגישות את חשיבות הנושא . להלן תמצית :
תאונות הן המגיפה של המאה ה-21 והן מהוות את גורם המוות העיקרי בילדים . מדי שנה מתים בארץ כ- 200 ילדים עקב תאונות שונות, יותר מאשר מכל שאר גורמי מוות יחד !!! מרבית התאונות ניתנות למניעה ומכאן שהתחום בו ניתן להציל הכי הרבה ילדים הוא במניעת תאונות ( בבית ומחוצה לו ) .
95% מהיפגעויות הילדים בתאונות ניתנות למניעה .
בארצות הברית הוחל ב- 1987 בקמפיין לאומי למניעת היפגעות ילדים בראשות סגן הנשיא ובעשור הראשון לפעילות הקמפיין הופחת מספר הילדים שנפגעו בתאונות שם ב – 35% ובשנת 2000 ירד שעור נפגעי התאונות לפחות ממחצית !!!
מי שעושה זוכה !!! הבית הוא "מבצרו של האדם" והוא לצערנו המקום בו מתרחשות מרבית תאונות הילדים . התאונות המתרחשות בבית אינן קלות כמקובל לחשוב. למעלה ממחצית הנפגעים שנזקקו לטיפול בחדר ההלם, נפגעו בביתם ורובם בראש. בסביבת הבית רוב בני האדם חשים מוגנים יותר ובטוחים והם נוטים לאבד ערנות וריכוז, לכן גם מרבית תאונות הדרכים שיש בהן נפגעים הינן בסמוך לבית, בדרך למבצר לאורווה.
הראש הוא האיבר הפגיע ביותר אצל ילדים , כמעט שני שלשי מהמאושפזים בבה"ח העמק בעפולה סבלו מפגיעת ראש. אצל ילדים הראש גדול יחסית לשאר הגוף , כאשר הם נופלים או "עפים" התאוצה עולה וגורמת לראש להוביל ולהיות הראשון לספוג את החבטה. חבלות בראש גם אם אינן גורמות לפגיעה חיצונית קשה עלולות לגרור פגיעות נילוות לא נעימות ומתמשכות המפריעות לתפקוד תקין ( כמו כאבי ראש וסחרחורות, פגיעה בשיווי המשקל, פגיעה בזיכרון ובריכוז, פחדים וחרדות, טישטושי ראיה ועוד).
מהדיווח מסתבר כי לחדר המיון מגיעים מדי חודש כ – 1200 ילדים.
בימי א' מטופלים הכי הרבה ילדים ובשבתות הכי מעט, כשליש מהילדים הגיעו למיון בין השעות חמש אחר הצהרים ועד שמונה בערב, תחשבו בעצמכם על הסיבות לכך . בחגים נפגעים יותר ילדים מאשר בשאר ימות השנה .
בנים נפגעים פי שנים יותר מאשר בנות .
מחצית מהילדים שנפגעו קשה היו בגילאים שבין 1- 4 שנים.
ובסטטיסטיקה זו זה לא כלולים הילדים שלא הגיעו למיון אלא "הסתפקו" בטיפול
ביתי או במרפאות השכונתיות, למעלה מ 1000 ילדים נזקקו לאשפוז של כ- 3,5 ימים בממוצע. מאות ילדים סבלו מפגיעות ראש וחלקם יסבלו כתוצאה מכך מנכות קשה לתקופה ממושכת ואולי אף לכל החיים , שלא לדבר על קשיי תפקוד כללי אצל מרביתם. ניתן לראות שזהו מספר עצום בכל קנה מידה וראוי להפחיתו ויפה שעה אחת קודם , כל המציל ילד אחד ...
יש לציין כי נפילות הן גורם התאונה השכיח ביותר. נפילות עלולות לגרום לחבלות קשות מאד, כמעט מחצית מהילדים שאושפזו נפגעו כאמור מנפילות. מערכת שיווי המשקל של הילד איננה מושלמת , הוא מגיב לאט יחסית ועדיין לא תמיד פיתח רפלקסים יעילים .
סוגי התאונות השכיחות הן :
1. טביעה (גם בבריכה ביתית, גם באמבטיה ואפילו בגיגית).
2. הרעלות (שתית חומרי ניקוי וכו') ו/או התחשמלות.
3. בליעת גופים זרים (חנק מגוף זר).
4. כוויות (ממים רותחים/משקה, מאדים, מסיר בישול, ממגע במשטח לוהט, ועוד) או חתכים מסכין או מכשיר חד.
5. תאונות דרכים ( שליש מהנפגעים נפגעו בראשם מנסיעה לא בטוחה באופנים ו/או קורקינטים, ללא חבישת קסדה , וכן מכך שלא קשרו אותם בחגורת מגן ברכב, שליש ניפגעו בהיותם הולכי רגל).
6. נפילות ו/או החלקות (ממדרגות ללא מעקה, מגגות או חלונות או מרפסות).
7. סגירת דלתות ומגרות על אצבעות.
כפי שהנכם בוודאי רואים , מרבית התאונות נבעו מרשלנות ומחוסר פיקוח של המבוגרי. הילדים בהיותם ילדים פועלים בהתלהבות , ללא שיקול דעת מראש ומתוך קשיי תיכנון ובקרה, עיקרון ההנאה מוביל אותם, הם תחרותיים ואין להם ניסיון קודם. את אלו אמורים לספק להם המבוגרים האחראיים עליהם.
הילדים הינם גם סקרנים מאד הם מחפשים לפגוש בחדש ובשונה, תפיסת מערכת הזמן והבנת משתני הסיבתיות איננה מפותחת אצלם עדיין ההבנה כי לכל אירוע יש סיבה בעבר ושום דבר אינו נעשה סתם ... ככה ... וכי מה שתעשה כעת תהיה לו השפעה גם על ארועים נוספים אחר כך הם אינם מבינים עדיין את השפעת החום על הגוף – אפילו שנמצאים בצל ועוד ועוד ).
רובכם ככולכם הנכם גם הורים, אנא הקפידו בביתכם והביאו מידע זה גם לידיעת הציבור כולו, למען ישובו כולם בשלום לביתם.
ניתן להיעזר בהמלצות המכון התקנים לארגון "בית בטוח".
