"שפת העם" (BISC) לעומת "שפת הלימוד" (CALP)

המונחים "שפת העם" או השפה החברתית (Bisc) ו"שפה אקדמית" או שפת הלימוד (Calp) אנו מתייחסים בעצם לזמן בו לוקח לילד שאיונ דובר השפה כשפת אם (מהגר, עולה, או שמגיע ממשפחה חסרת השכלה) לפתח מיומנויות שיחה מחד ולהיות מסוגל להתאקלם טוב בביה"ס מצד שני. ההבדל בין היכולת לרכוש את שפת העם (שפה חברתית) לבין היכולת לרכוש את השפה האקדמית (שפת הלימוד) חשוב כדי לאפשר למורים ובוחנים לפעול נכון.

המונחים שפת העם Basic Interpersonal Communication Skills ושפת הלימוד Cognitive Academic Language נקבעו על ידי פרופ' Jim Cummins מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, כבר בשנת 1984 (ראה האנציקלופדיה לשפה וחינוך ינואר 2008 Bisc and Calps: Empirical and theoretical status of the distinction) במחקריו על דו שפתיות, ורכישת שפה שניה.

קמינס הציג את רכישת שפה שניה כציר בעל שני קצוות: Bisc מייצג את היכולת לתקשר/לשוחח בשטף (שפת העם - social language), ואילו Calp מייצג את השימוש בשפה בקונטקסט אקדמי של למידה (שפת הלמידה -Academic Language). בהמשך הרחיב בייקר ((Baker 2006 ותיאר כי Bisc מתרחש בסביבה בעלת קונטקסט של מגע ישיר, לכן ישנן תמיכות קונטקסטואליות לתקשורת (פנים אל פנים, מחוות, אינטונציה, פידבק מידי וכו') בעוד ש Calp מתרחש בסביבה חסרת קונטקסט ישיר או משמעות מידית (כמו בלמידה) והנושא אינו קשור ישירות לאדם, נדרשת מיומנות חשיבה גבוהה יותר, שפה עשירה יותר וידע אורייני (תרבותי) מוקדם.

"שפת העם" (Bisc) הנדרשת כדי להגיע ליכולת לתקשורת חברתית ותקשורת בחיי היום יום נרכשת מהר יחסית: בין חצי שנה לשלוש שנים, היות ותהליך רכישתה הקל דורש מגע ישיר:

· אינטראקציה והתבוננות בלתי מילולית בדובר (תשומת לב לשפת הגוף).

· התבוננות בתגובות האחרים בסיטואציה.

· שימוש ברמזי קול (עוצמה, מתח, טון).

· שימוש באמצעים חזותיים (תמונות, סרטים, מודעות, וכו').

· שימוש בפידבק מיידי (בקשה להבהרה, או לחזרה על הדברים שנאמרו).

· התקשורת בעלת משמעות ישירה למשתתף ואינה ספציפית.

מצד שני היכולת לרכוש את שפת הלימודית (Calp) שתאפשר הצלחה במערכת החינוך ארוכה בהרבה, ואינה דומה כלל ליכולת לרכישת שפת העם. מאליו מובן כי בסיס שפה רחב יותר יקל על רכישת שפת הלמידה, שכן תהליכי החשיבה כבר מוטמעים, וצריך רק לרכוש את השפה הטכנית (אוצר המילים). אך ילד שלא התנסה במערכת חינוך בשפת אימו יידרש לתהליך ארוך בהרבה (למשל מהגר ממדינה בה אין לימודים חובה). לכן "שפת הלמידה" (Calp) הנדרשת לשם הצלחה בכתה או באקדמיה, נרכשת בתהליך איטי יותר : בין 5 – 7 שנים לדוברי שפת אם (במידה והתנסו ב Calp), ובין 7 -9 שנים לדוברי שפת אם חסרי עוגן לימודי (אלה שלא התנסו בשפת האם ב Calp) ולפי Collier אפילו עד 12 שנה, מאחר ותהליך רכישתה מורכב הרבה יותר:

· חסר רמזים מילוליים קונקרטיים, ספציפית ולא ישירה.

· היא חסרת קשר ישיר למושא הדיבור.

· יש פחות אינטראקציה מסוג "פנים אל פנים" וחסרים רמזים תומכים.

· השפה האקדמית איננה קונקרטית וטובלת בהרבה הפשטות.

· נשענת על רמת ידע סביבתי רחבה.

· שפה ספרותית דורשת אוצר מילים רחב, שכן ספרי הלימוד כתובים בשפה גבוהה, שאינה שפת דיבור רגילה.

· דורשת יכולת היסק, השוואה סינתזה והערכה.

בטעות אנו מייחסים יכולת לתקשורת בין אישית תקינה (הילד מדבר שוטף) כאישור ליכולת למידה, או ליכולת הבחנות תקינה, אך זו איננה אותה השפה והזמן הנדרש לרכישתה אינו דומה כלל. ואכן פרופ' ערמון-לוטם מציינת במאמר שלה (2014) כי "באוכלוסייה הדו-לשונית קיים קושי באבחונם של הלוקים, בשל הדמיון בין הפרופיל הלשוני של ילד חד- לשוני בעל לקות שפתית ושל ילד דו-לשוני בעל התפתחות תקינה בשלבי הרכישה הראשונים של השפה השנייה, ולכן הם אינם זוכים תמיד לתמיכה הראויה". מאידך לדבריה, יש יתרון רב בדו -לשוניות עצמה. היא מצטטת דוח של הבנק העולמי המצביע על כך שהשתלבות אקדמית מיטבית מצריכה לפחות חמש שנות חשיפה (טוקר 1999), ומחקרים שבחנו ילדי עולים חדשים בגני הילדים בארץ מצביעים על כך שדרושות לפחות שנתיים של חשיפה לשפה השנייה כדי להתקרב לנורמה החד-לשונית באבחונים סטנדרטיים, וארבע שנים כדי להגיע לממוצע החד-לשוני.

מקורות:

לוטם-ערמון ש (2014) להיות ילד דו לשוני: מיתוסים בראי המחקרי. הד האולפן החדש גיליון 102 תשע"ד

Baker, C. (2006). Foundations of bilingual education and bilingualism (4th Edition). Clevedon, England, Buffalo, N.Y.: Multilingual Matters.

BICS and CALP: Empirical and theoretical status of the distinction (January 2008( Encyclopedia of Language and Education (pp.487-499)

Collier, V P (1955) Acquiring a Second Language for School.

Directions in Language and Education, v1 n4 Fall 1995

Cummins, J. (1984) Bilingual Education and Special Education: Issues in Assessment and Pedagogy San Diego: College Hill

Cummins, J. (2000) Language, Power and Pedgogy: Bilingual Children in the Crossfire. Clevedon: Multilingual Matters

Cummins, James (1979). "Cognitive/academic language proficiency, linguistic interdependence, the optimum age question and some other matters". Working Papers on Bilingualism. 19: 121–129. Retrieved 20 April 2017.

Echevarria, Jana. (2007). Sheltered Content Instruction: Teaching English Language Learners with Diverse Abilities. Special Edition, p. 10

Wayne, P and Collier V (1988) Two Languages Are Better Than One Educational Leadership December 1997/January 1998 | Volume 55 | Number 4 Reaching for Equity Pages 23-26