שלבים בחשיבה ובעיבוד המידע

מפאת חשיבות הנושא , אדרש הפעם להעמקה ורצינות יתר בדיון , עמכם הסליחה .

תהליך הלמידה אליו כולנו מחויבים עובר דרך מספר שלבי עיבוד קוגנטיביים ( חשיבתיים ) , שלבים אלו בנויים בצורה מצטברת של סולם בו לכל שלב יש שלב הקודם לו ושלב הבא אחריו , בסדר נתון . בעבר חשבו כי ניתן לראות את רשימת השלבים הללו בצורה ליניארית ( קווית ) בשני אופנים :

א. מלמטה למעלה ( bottom up ) - כלומר ישנו שלב בסיס או יסוד וממנו מתפתח

השלב השני ועליו השלישי וכו' וכו' .

על פי גישה זו במקרה של קושי או ליקוי בלמידה על המורה לברר מהו השלב החשיבתי הגורם לקושי בלמידה ולעשות הכל כדי לתקנו , בהנחה כי תיקונו יביא להתקדמות נאותה של תהליכי החשיבה .

ב. מלמעלה למטה ( top down ) - כלומר ישנו שלב גבוה בהיררכיה המוחית ושלבים הנחשבים נחותים ממנו .

על פי גישה זו במקרה של קושי או ליקוי בלמידה על המורה לעקוף את שלב הכשל על ידי טיפול בשלב שמעליו בהנחה כי הצלחה בשלב זה ממילא תהפוך את הקושי ללא רלוונטי .

על פי המקובל בפסיכולוגיה הקוגנטיבית כיום ניתן לראות שישה שלבי חשיבה נבדלים זה מזה הן במיקומם המוחי והן בתפקדם :

1. עוררות – זהו השלב בו מערכת העצבים מגייסת אנרגיה לשם פעילות . ללא עוררות אין בכלל אפשרות לקלוט או לעבד אינפורמציה . על העוררות מפקד איזור מוחי הנקרא בשם "תצורה רשתית" וללא הפעלתו

האדם למעשה יתפקד כישן , מיקומו בגזע המוח .

2. קשב - זהו השלב הבא אחר העוררות ובו האדם מתעל את האנרגיות ששיחרר לקליטת אינפורמציה באחד מהערוצים שבחר .

אנו מכירים סוגי קשב שונים ובהם –

קשב סלקטיבי - מיקוד הקשב לתחום אחד ויחיד תוך התעלמות מגורמים מסיחים ( מה שעושה תלמיד בכתה כשיש הפרעות מסביב וחשוב לו להקשיב ) .

קשב מתמשך – זוהי היכולת לשמור על הקשב הממוקד לאורך זמן ( מה שמוגדר

כריכוז ) .

קשב מתחלף - העברת הקשב ומיקודו בין שני מקורות מידע , היכולת לפצל קשב ( מה שעושה המורה בשעה שהוא מסייע למספר תלמידים בו זמנית )

שליטה בקשב - התמקדות במידע הבלתי בולט או בלתי צפוי ( מה שעושה נהג

טוב כדי לא לבצע תאונה בכביש עמוס ) .

עדיין לא ידועים בדיוק מרכזי המוח האחראיים למרכיבי הקשב השונים אך יש כבר מידע באשר לחלק מהם ומיקומם אינו אחיד .

3. קליטה - זהו השלב בו מופעלים החושים השונים ובו נעשה שימוש במרכזי קליטה מוחיים . מרכז הקליטה של הערוץ החזותי הוא בחלק האחורי של שתי ההמיספרות ( האיזור האוקסיפיטלי ) . מרכז הקליטה של הערוץ השמיעתי הוא בחלק הרכתי של שתי ההמיספרות ( האיזור הטמפורלי ) , מרכז הקליטה של הערוץ החושי הוא בחלק העליון שלהאונות הקודקודיות ( האיזור הפריאטלי ) .

4. זכירה - זהו השלב בו האדם מתפעל לראשונה את המידע שקלט . כעת עליו לאכסן את החלקים החשובים לו לטווח ארוך ואת החלקים הבלתי חשובים רק לזמן קצר . תהליך האכסון דורש גם החלטה באשר לחשיבות המידע וגם תהליכי קידוד והסמלה ( דהיינו קיבוץ המידע "לתיקיות" אותן ניתן יהיה למצוא ולשלוף בנקל , על פי קשרים סמנטים או על פי אסוציאציות אישיות .

אנו מכירים מספר סוגי זיכרון אך אין זה המקום להרחיב לגביהם . מרכז הזיכרון מפולג אולם משתתפים בו חלקים מההיפוקמפוס גרעין במרכז המוח הנקרא - סוסון והאמיגדלה שהיא גרעין נוסף במרכז המוח

הנקרא בעברית - שקד .

5. עיבוד - בשלב זה האדם מבצע תהליכי חשיבה מופשטים עם המידע שקלט .בתהליך העיבוד ניתן לבצע מניפולציות , חישובים ואירגון מחודש של המידע באופן שייצא משהו חדש ושונה . למעשה שלב העיבוד הוא השלב אשר לרוב נחשב כשלב החשיבה . בשלב זה מופעלות יכולות של הפשטה, הסמלה , קטגוריזציה ועיסוק בהיפותזות ( אילו... ) . העיבוד מתבצע בחלקי מוח הנקראים "המוח האפור" או הקורטקס והם מחולקים על פני רוב המוח אך בעיקר באיזור הפרונטלי ( מצחי ) .

6. ניהול ובקרה – זהו השלב בו האדם מבצע תיכלול של כל מה שעשה עד כה . יכולת הניהול והבקרה קשורה ליכולת לרסן ולבלום דחפים טבעיים ו/או ליכולת לתכנן על פי שלבים ואף לעמוד בהם ו/או ליכולת לגייס אנרגיה

מתחום אחד לתחום אחר על פי החלטת האדם ( שליטה בכוחותיו ) למרות צרכים משתנים . תפקידי הניהול קובעים את האוטונומיה של האדם ואת חופש הפעולה שלו , הם הקובעים את מידת יכולתו להגיע

למטרות אותן קבע לעצמו ( ובכלל לקבוע לעצמו מטרות ) . תפקידי הניהול ממוקמים באיזור של האונות הקדם המצחיות ( הנקרא גם האיזור הפרה פרונטלי ) והם למעשה מותר האדם .

כיום מקובל לחשוב כי סדר מרכיבי החשיבה קבוע אולם הוא אינו מאורגן בטור אלא במעגל . כלומר אין מרכיב החשוב ממשנהו ויתכן כי קושי במרכיב אחד נובע לא בגלל כשל המרכיב עצמו או זה שמתחתיו אלא יתכן כי הכשל נובע ממרכיב המופע מעליו ( לדוגמא : יתכן כי הקושי בזכירה אינו נובע מתהליך זכירה לקוי אלא דווקא מבעייה בתהליך הקשב או הקליטה ( שמתחתיו) אך יתכן גם כי הקושי בזכירה נובע בכלל מכשל בתהליך הניהול או העיבוד - שמעליו ) .

יוצא מכאן כי בטרם נקבע מהו הקושי של הילד המדובר , עלינו לברר את תפקוד כל שאר המרכיבים ורק אחר ברור זה נוכל לקבוע תוכנית טיפול יעילה והולמת .

כיצד מבצעים ברור זה ? אין לי עדיין תשובות ממשיות , אני יכול רק להפנותכם לקבל סיוע מהפסיכולוגים בבה"ס ולהבטיחכם וכאשר נדע יותר נדווח לכם וכולנו נחכים ואולי אף נוכל לעזור לחלק מהילדים .

מאיר בוכנר