מחקר חדש טוען כי שימוש יתר של תרופות פסיכיאטריות עלול ליצור שינויים נוירוביולוגיים המעכבים התאוששות ארוכת טווח של בריאות הנפש.
במאמר חדש שפורסם בכתב העת להפרעות ממכרות ובריאות הנפש, בוחן חוזה לואיס טורביאן, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קומפלוטנס בספרד, את השינויים הביולוגיים המלווים את השימוש בתרופות פסיכוטרופיות. לדבריו המיקוד בגישות ביו-רפואיות ובהתערבויות ביולוגיות/כימיות בבריאות הנפש הובילו לשימוש בסמים פסיכוטרופיים מוקדם מדי, לעתים קרובות מדי, ולמשך זמן ארוך מדי.
הוא מציין כי תרופות אלה נועדו לשנות את הנוירוביולוגיה במוחנו, ובכוחן לגרום לפעמים גם לשינויים קבועים ובלתי הפיכים. לטענתו שינויים אלו יכולים להפוך את מה שאולי היו סימפטומים ארעיים למחלות נפש כרוניות, ובמקרים מסוימים, אף לכל החיים. ייתכן כי באופן פרדוקסלי, על ידי שימוש מוגזם בפסיכוטרופיה לשם טיפול בסימפטומים ולהקלה על סבל חריף, לטווח קצר, הגוף מתרגל, ואנו עשויים להגדיל את משך הסבל.
טורביאן כותב כי: "הנטייה הביולוגית של הרפואה, וגם של הפסיכיאטריה, מביאה איתה שימוש בתרופות פסיכוטרופיות מוקדם יותר ויותר, באופן אינטנסיבי יותר ולטווח ארוך יותר, גם במצבים קליניים קלים ובמצבים נפשיים שהם תגובה להקשרים בחיי היומיום (כגון בעיות אישיות, זוגיות או משפחתיות, קשיים בעבודה, מצב סוציו-אקונומי זמני וכו')". עם זאת הניסיון המעשי ברפואה הכללית מצביע על כך שתרופות פסיכוטרופיות עלולות לגרום לשינויים ביולוגיים קבועים ואלו יכולים להתפתח למחלות נפש, גם במצבים שייתכן כי היו משתפרים ללא תרופות פסיכוטרופיות."
המחקר מטיל ספק ביעילותן של תרופות נוגדות דיכאון וחקר את הנזקים הפוטנציאליים של שימוש ארוך טווח בהן. החוקרים השוו במעקב של תשע שנים חולים בדיכאון שקבלו תרופות נוגדות דיכאון לעומת אלה שלא, ונמצא כי תרופות נוגדות דיכאון גרמו להחמרת התוצאות לטווח הארוך. הממצא היה נכון גם כאשר חוקרים שלטו בחומרת הדיכאון. הפוטנציאל לנזק גדול. נמצא גם כי הפסקת הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון, לאחר שימוש ארוך טווח, גררה התפתחות תסמיני גמילה שלעתים אובחנו בטעות כחזרה של מחלת הנפש הראשונית.
בנוסף לדבריו "תרופות פסיכוטרופיות משנות מחשבות, רגשות והתנהגויות של האדם והופכות עם הזמן למבניות ולקבועות. מכאן שהמטפל לאורך זמן רואה חולים שהם פסיביים, ואינם מסוגלים להבין ולהתמודד עם הסיבות וההשלכות של מצבם. חולים אלה לאחר שנים רבות של טיפול פסיכופרמקולוגי ממשיכים לסבול רמות דומות של חרדה, לכן גם מצבם ההקשרי הידרדר והפך לכרוני, הם נעשים מטופלים בלתי הפיכים. יש לנסח מחדש את שיטות המרשם הנוכחיות לאור התחשבות בנזקים האפשריים ובתופעות הלוואי של הטיפול".
טורביאן, ג' (2021). תרופות פסיכוטרופיות מקורן בשינויים ביולוגיים קבועים המנוגדים לפתרון בעיות נפשיות. מבט מהרפואה הכללית. כתב העת של הפרעות ממכרות ובריאות הנפש.
שייקיירסקי, ד, (2013) טיפול תרופתי פסיכיאטרי-לא מה שחשבתם מתוך פסיכולוגיה עברית אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp
גיל, צ (2013) יעילות הטיפול התרופתי בהפרעות פסיכוטיות: מבט ביקורתי על הפסיכופרמקותירפיה. פורסם ב'פסיכואקטואליה' ינואר 2013 עמ. 26-31.