ביכולת לדחיית סיפוקים אנו מתכוונים ליכולת להמתין (להתאפק) במטרה להשיג דבר מה. היכולת הזו נחשבת כתכונת אישיות וגולמן (1995) גילה שתכונה זו היא מרכיב חשוב באינטליגנציה הרגשית.(EQ) אנשים ללא תכונה זו מעוניינים בסיפוק מיידי בכל עת ועלולים לסבול משליטה עצמית נמוכה. דחיית סיפוקים היא סוג של טקטיקה שבה קביעת ביצוע הפעולה במועד מאוחר יותר מיועדת להשיג מטרה של רווח או גמול גדולים יותר מאלו שניתן להשיג באמצעות פעולה מיידית. ואכן הדבר נבדק כבר בשנות ה 60 באמצעות "ניסוי המרשמלו" (שנערך על ידי מישל (בו נבדקה קבוצה של בני ארבע ולפני כל אחד מהם הושם מרשמלו אחד אך הובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות ועל פי סקר מורים והורים נמצא כי בעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר , ובנוסף, הם צברו ממוצע של 210 נקודות יותר במבחן הSAT ).
כיום חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי של הרווארד (מרץ 2021) מצאו כי עליה ברמת רמת הורמון Ghrelin "הורמון הרעב" משפיעה על קבלת החלטות אימפולסיבית בהן גם החלטות כספיות.
גרהלין (Ghrelin) הוא הורמון המגרה הפרשת הורמון גדילה, וכן משחק תפקיד מרכזי בויסות תיאבון ומשקל הגוף.
הורמון גרהלין מאותת למוח על הצורך לאכול, וכנראה משנה בכך את מסלולי הקישור המוחיים הקשורים לקבלת החלטות, יש לציין כי רמת הורמון זה משתנה לאורך היום!
במחקר נמצא כי רמה גבוהה של הורמון גרהלין המופק בקיבה (ומשפיע על התיאבון), מנבאת נטייה לקבל החלטות אימפולסיביות (מיידיות) בהן גם ויתור על קבלת פרס כספי גבוה המצריך איפוק לטובת קבלת פרס כספי נמוך – מיידית (בדומה ל "אפקט המרשמלו" אצל ילדים).
במחקר נבדקו 84 נשים בגיל שבין 10 – 22 שנה. 50 מהן סבלו מהפרעת אכילה שגררה ירידה במשקל (כגון אנורקסיה נברוזה) ו 34 נשים בריאות בקבוצת הביקורת. במהלך היום נמדדה אצלן רמת הורמון הגרהלין לפני ולאחר הארוחות. בתום הארוחה היה עליהן לקבל החלטות (היפותטיות) בנושאים כספיים, בהן האפשרות לקבל 20 דולר היום או 80 דולר בעוד שבועיים. נמצא כי דווקא הנבדקות הבריאות פעלו באימפולסיביות (לא נטו לדחות את הפרס הקטן והמיידי) שעה שרמת ההורמון הייתה גבוהה בדמן (כשהיו רעבות). כיום ממודלים בחיות אנו יודעים כי גרהלין יכול לחדור מזרם הדם להיפוקמפוס ומשם להשפיע על הקישוריות של תאי העצב, ובזה לעודד למידה וזיכרון. דבר זה מצביע ל יעילות הלמידה בשעות היום (כאשר הקיבה ריקה ורמת ההורמון גבוהה). מחקר שפורסם ב PLoS Medicine (2004) מצא כי שינה חטופה לשעות קצרות כרוכה ברמות גרהלין גבוהות, כלומר קיים יחס הפוך בין משך השינה לבין רמות הגרהלין בפלזמה – לכן ככל ששעות השינה מתארכות יותר רמות הגרהלין נמוכות יותר (שימו לב מתענייני הדיאטות למינהן).
מקור תחושת הרעב הוא בפעילות שני הורמונים בעלי השפעות מוגדות: מחד גרהלין – המופרש בתאי הקיבה (כשרמת הסוכר יורדת) ומגביר כאמור את תחושת הרעב ע"י השפעה על ההיפותלמוס (האיזור במוח האחראי על בקרת תהליכי אכילה, שינה ורבייה) ומאידך הורמון הלפטין (Leptin) המופרש מתאי השומן כשעולה רמת הסוכר אל ההיפותלמוס ובולם את תחושות הרעב ומגביר תחושת שובע (פעולת הלפטין ארוכה ולכן השפעתו איננה מיידית).
גרינברג אליסה (2018) רעב צמא ומה שביניהם מכון דווידסון
סלע בן-עמי – מתוך ויקי רפואה הערכים גרהלין, לפטין פירסום איגוד רופאי המשפחה בישראל.
גולמן דניאל – (1995) אינטליגנציה רגשית הוצא' מטר
Hunger Hormone” Ghrelin Affects Monetary Decision Making in Females By THE ENDOCRINE SOCIETY MARCH 20, 2021