בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק במחקר אודות השפעותיה של פעילות גופנית על תפקודי המוח, בעיקר למידה וזכירה. מחקרים רבים נערכים גם בארץ (בווינגייט, סמינר הקיבוצים ושיבא).
לפעילות הגופנית (פ"ג) בילדים יש יתרונות בריאותיים רבים הפן הגופני הוא הנחקר ביותר: פ"ג סדירה מפחיתה את כמות השומן בגוף ואת הסיכון לפתח השמנה, משפרת את הפרופיל המטבולי, מגבירה את מסת העצם ומשפרת את הכושר הגופני. נוסף לכך יש לפ"ג השפעה מיטיבה על תפקוד המוח, הן מההיבט הנפשי והן מההיבט הקוגניטיבי-אקדמי. פ"ג סדירה מצמצת את הסיכון לפיתוח דיכאון וחרדה, משפרת את הדימוי העצמי ומשפרת את התפקוד האקדמי, יכולת הלמידה ויכולת הריכוז והקשב.כמה מחקרים תצפיתיים זיהו מתאם חיובי בין כמות הפ"ג שמבצע ילד לבין הישגיו האקדמיים בבית הספר (רז דובנוב 2009).
קבוצת חוקרים אמריקנים מאונ' פיטסבורג מצאו כי פעילות גופנית מתונה, הנעשית מספר פעמים בשבוע למשך 40 ד', הצליחה להגביר את האיזור המוחי האחראי על הזיכרון (גל 2011). במחקר השתתפו 120 נבדקים שחולקו ל 2 קבוצות, האחת התחילה משטר אימונים שכלל הליכה על מסלול (40 ד' ליום) שלוש פעמים בשבוע ואילו הקבוצה השניה בצעה פעילות גופנית קלה (תרגילי מתיחות), בוצעו סריקות MRI, הסריקות גילו כי האיזור במוח הקרוי היפוקמפוס גדל בשיעור של 2% אצל אלו שביצעו פעילות אירובית תדירה. אותו איזור קטן בנפחו ב-1.4% אצל אלו שביצעו רק תרגילי מתיחות. הקטנה שכזו אופיינית לתהליך ההזדקנות. בשתי הקבוצות נצפה שיפור משך הזמן במבחני זיכרון.
נראה כי יכולתנו לייצר זיכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן (שעות, ימים, חודשים או שנים אחרי האירוע שהתרחש), כולל שלבים שונים. בעת יצירת זיכרון חדש, אנחנו צריכים להפנות תשומת לב למידע החדש שנכנס, לנתחו ולהעביר המידע החדש מזיכרון קצר-טווח לזיכרון ארוך-טווח, ושם לבסוף לאחסן אותו ב"תיקייה" הרלוונטית.
ידוע משנים רבות כי פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד רבה) עשויה לשפר תיפקודים שיכליים. מחקרים שונים מצביעים על אחת הסיבות לכך: שיפור התקשורת בין ההיפוקמפוס לקליפת המוח. סיבה נוספת היא כי כושר גופני מעלה את כמות החומר האפור במוח ומשפיע לטובה על החשיבה, מידע זה נמסר במחקר הדמיה בילדים שפורסם בירחון Neuroimage(2017) ומצא כי בעת תיפקוד מוטורי (תנועתי) יכולת ניצול החמצן עולה ונמדד גידול בנפח החומר האפור בקליפת המוח ותחתיה. ניצול יעיל של חמצן היה קשור לגידול בנפח החומר האפור באזורים כמו הקליפה הקדם-מוטורית, קליפת המוח הראייתית העיקרית וגם ההיפוקמפוס והגרעין הזנבי – כולם אזורים במוח שחשובים לקבלת החלטות, וגם ללמידה ולתהליכים מוטוריים וחזותיים (מגן 2018).
קיימת השערה כי העלאת רמות חלבון איריסין (Irisin) במוח על ידי פעילות ספורטיבית, עשוייה לשקם ואף לרפא קשרים סינפטיים - כאלה שאובדים באלצהיימר למשל (2019).
תזונה נבונה ופעילות גופנית הולכות יד ביד, בכל הקשור להשפעתן המשולבת על מרכיבי בריאות רבים. מספר רב של מחקרים פרוספקטיביים גדולים מעידים, כי ביצוע פעילות גופנית סדירה וכושר גופני טוב מגינים בפני התדרדרות קוגניטיבית. הדבר נכון גם לגבי ביצוע פעילות גופנית בגיל המבוגר, אולם גם כאשר הפעילות בוצעה בגילאים צעירים הרבה יותר ולאורך החיים; גם לגבי הליכה, וגם לגבי פעילות בשעות הפנאי; גם לגבי גברים, וגם לגבי נשים; גם לגבי הופעת מחלת אלצהיימר, וגם לגבי הידרדרות קוגניטיבית מכלל הסיבות (דובנוב-רז 2019) .
לשם שיפור כמה מדדים בריאותיים בילדים, כולל התפקוד המוחי – זיכרון, תפקוד אקדמי, התנהגות וריכוז – מומלץ להיצמד למרשם המוכר לפ"ג בילדים ובני נוער: 1. צבירת 60 דקות ביום לפחות של פעילות אירובית בעוצמה בינונית ומעלה (כזאת הגורמת להתנשפות ולהזעה קלה, בתחושה כי המאמץ "קשה במקצת"). 2. שלוש פעמים בשבוע יש לכלול פ"ג מאומצת יותר וכן פעילויות לפיתוח שריר ולחיזוק העצם. 4. הגעה עצמאית לבית הספר, ברגל או באופניים; 5. לוודא השתתפות פעילה בשיעורי חינוך גופני בבית הספר ולנצל את ההפסקות למשחקי כדור; להרבות במשחקי פנאי ונופש וב"משחקי רחוב"; 6. להגביר פעילות עצמאית בשעות אחר הצהריים כגון משחקי כדור, רכיבה על אופניים, וכל סוג אחר של פעילות ספורטיבית לפי העדפת הילד; 7. להשתתף בחוגי ספורט; 8. להגביל את שעות המסך לשעתיים ביום; 9. לאמץ כלב ולצאת עמו לטיולים; 10. לקנות מד צעדים ולצבור לפחות 13,000-12,000 צעדים ביום לבנות ולפחות 16,000-15,000 צעדים ביום לבנים; ובאופן כללי – ליצור אורח חיים בריא וספורטיבי בכלל המשפחה (דובנוב-רז 2009).
האם בתי הספר שלנו מתאימים עצמם לכך ?
גל איתי (2011) מחקר: פעילות גופנית מתונה משפרת את הזיכרון Ynet מחקרים רפואיים
גלייט-סנטר חן (2019) פעילות גופנית משפיע ישירות על הזיכרון שלכם אתר שוונג
דובנוב-רז גל (2009) פעילות גופנית ותפקוד מוחי בילדים בתוך Israeli Pediatric גיליון 70
דובנוב-רז, בארי אליוט (2019) תזונה, פעילות גופנית ותפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר הוצאת מכון תנובה למחקר REVIEW מספר 57.
מגן עידן (2018) איך ספורט מועיל לזיכרון? בשיפור התקשורת למוח מכון דווידסון (הוצ' מכון וייצמן)
מגן עידו (2018) מוח פעיל בגוף בריא מכון דווידסון (הוצ' מכון וייצמן).
