ניהול רגשות

ניהול רגשות: גירוי מוחי מקהה כאב חברתי

Managing Your Emotions: Targeted Brain Stimulation Dulls Social Pai

עד היום הפסיכיאטריה עושה שימוש בתרופות "משנות מוח" לשם טיפול בחולים במחלות פסיכיאטריות שונות. תרופות אלו מחד מקילות על התסמינים השונים מהם סובלים החולים, אך מאידך גוררות תופעות לוואי (לעיתים קשות) הקשורות להשפעת התרופה על חלקים נרחבים במוח, ולא רק על המוקד המעורר את התסמונות (לרוב הוא בלתי ברור). נעשים ניסיונות רבים להמנע ככל הניתן משימוש בתרופות, ו/או לצמצמם את תופעות הלוואי שלהן.

והנה, על פי מאמר שהתפרסם ב Neurosci Journal) 2020) שילוב של גריה מוחית עם טכניקת ניהול רגשות, עשויה להכהות רגשות שליליים. נראה כי קומבינציית השיתוף הזו יכולה לשפר את יכולות הוויסות הרגשי אצל אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות. ניהול רגשות הינו מרכיב מרכזי ביכולתנו לנווט עצמנו במצבים מורכבים. אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות כמו PTSD או דיכאון, מתקשים לעשות זאת. המוח מווסת רגשות באמצעות שני אזורים קדם מצחיים הדורסולטרלי (DLPFC) או קדם מצחית גבית והוונטרולטרלי (VLPFC) קדם מצחית גחונית. שני אזורים אלו פועלים על ידי התקת הקשב מחד והגדרה מחדש של הסיטואציה מאידך. רתימת שני אזורים נפרדים ועצמאיים אלו יחדיו, עשויה להציע סוג של טיפול חדשני לסימפטומים הרגשיים של ההפרעות הפסיכיאטריות.

האונה הפרונטאלית הינה האונה הגדולה ביותר במח האנושי, והיא תופסת כשליש מכלל ניפחו של המח. מבחינה פילוגנטית, היא מתפתחת ומבשילה ועוברת מיאליניזציה מאוחר יותר משאר חלקי המוח. האונות הפרונטליות גדלות במהלך חיינו מן הלידה עד סביבות גיל 25. האונה הפרונטלית אחראית לטווח רחב של התנהגויות, ואי-תפקודה יגרום לבעיות תפקוד בתחומים רבים; תפקוד העצבים הקרניאליים. יכולת התנועה, שפה וזיכרון וכמובן התנהגות, מוטיבציה, מצב רוח וקוגניציה .

קליפת המוח הקדם-מצחית מאפשרת גמישות מחשבתית ומעורבת בחשיבה יצירתית. היא מעורבת בגיבוש תוכניות עבודה ואסטרטגיות פעולה על בסיס אינטגרציה של מידע שמגיע אליה מאזורי המוח השונים.

החוקרים הגבירו את פעילות המוח של בוגרים, בריאים בנפשם, באמצעות גירוי מגנטי, בעוד הללו צופים בתמונה המציגה כאב חברתי (כמו חרם, בידוד).

הנבדקים דירגו את הרגשות השליליים שהתעוררו אצלם בשלושה מצבים: גם כתוצאה מהצפייה בתמונות, גם לאחר שעברו הסחת דעת, וכן לאחר שביצעו הערכה מחודשת וחיובית של המצב (נתנו לסיטואציה בתמונה פירוש שונה – חיובי). נמצא כי עירור אחד מהאזורים הפרה פרונטלים הללו במוח הפחית את התחושות השליליות, והאפקט נמשך לפחות שעה, אך עירורם של שני אזורים אלו במקביל גרר הפחתת האפקט השלילי אף ליותר זמן.

נראה, כי ניתן להשתמש בפרוצדורה זו להפחתת התחושות השליליות אצל חולים בדיכאון, מבלי להשתמש בתרופות משנות מוח.

“The VLPFC vs. the DLPFC in Down-Regulating Social Pain Using Reappraisal and Distraction Strategies” 21 December 2020, Journal of Neuroscience. DOI: 10.1523/JNEUROSCI.1906-20.2020

הראל.י (2007) הפרעות התנהגותיות בפגיעות פרונטליות והטיפול בהן

מגן .ע (2015) האם יש הפרדה בין הרגש להיגיון הוצ' מכון דווידסון