מעולם היתה המוסיקה. קדמוננו השתמשו בקולם על מנת להזהיר את קרוביהם מפני סכנה מתקרבת, להפחיד אויב מאיים, לחזר ולהרשים בת זוג פוטנציאלית, להתחזק כשנתקל בפחד, לאזור אומץ בכדי להילחם ולשרוד. הפקת הצלילים הינה צורך טבעי, יסודי וקיומי. אמצעי חיבור ותקשורת בין האדם לעצמו, לזולת ולסביבה. האסוציאציה הראשונה בהאזנה למוזיקה היא של תנועה וריקוד. ולא בכדי: למוזיקה יש אפקט ישיר על המערכת המוטורית, גם אם היא פגועה או מעוכבת.
קיים במוח אזור שפעילות שלו נתפסת כגמול והנאה, זו מערכת החיזוק או מערכת התגמול והיא מכלול המבנים והמסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגרויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא "מחזקת" התנהגויות שמביאות לגמול חיובי, ומגדילה את הסיכוי שיחזרו על עצמן בעתיד. מערכת החיזוק היא חלק מן "המערכת המזו-לימבית" המפרישה דופמין, והיא החלק העתיק יותר של המוח האנושי (מוניץ 2016). במהלך החיים התקין אזור הזה מופעל ברגעים שבהם בעל החיים נחשף למתגמלים הטבעיים שלו – מזון, מין, משפחה, חברים, מוזיקה אצל בני אדם ועוד. התברר שכאשר האזור הזה מופעל שוב ושוב בעוצמה רבה מספיק, החיה מפתחת צורך לחזור על הפעולה שוב ושוב, בראייה אבולוציונית יש חשיבות רבה לקיומו של אזור כזה במוח, כי הוא מאפשר הנאה וחזרה על דברים שמסייעים להישרדותו של הפרט. מתגמלים טבעיים ידועים הם מזון, מין, חברים, קשרים אישיים, מוזיקה ועוד (כהן 2014), כך נוצרת התמכרות. ידוע כי סמים שבני אדם לוקחים, כמו הרואין וקוקאין, משפיעים על האזור הזה, ישירות או בעקיפין, ומפעילים אותו באופן מלאכותי.
איזור העונג:
רשת הדופמין:
כמו כן ידוע לכל כי בני אדם (מכל מוצא ומין) נהנים ממוזיקה. במעקב אחר תפקודי המוח בעת האזנה למוזיקה נמצא כי המוזיקה מפעילה את איזורי ההנאה במוח.
העובר מתחיל לפתח את מערכת השמיעה בשבועות 19-17 להריון. במחקר מאוניב' קייפטאון שבדרום אפריקה בשנות התשעים מצאה וודוורד קשר ישיר בין השמיעה לבין תפקוד הגוף. היא פיתחה מיקרופון מיוחד שהוחדר בצורה סטרילית ובטוחה לרחם של נשים הרות. כאשר הושמעה לעובר מוזיקה, נרשמה עלייה בפעימות הלב של העובר, הקשר בין הלב והשמיעה יכול להעשות
רק דרך המוח והפעלת מעבירים עצביים המאיצים את פעילות הלב (גל 2014). מאז בוצעו מחקרים רבים בסיוע אולטרסאונד, שהראו השפעה ישירה של המוזיקה על העובר: בתגובה לצלילים העוברים זזים, בועטים, משנים תנוחה ואף מגבירים או מאטים את קצב הלב באופן דרמטי ומיידי.
חוקרים (ג'יקובסון 2015) הראו ששני אזורי מוח מסוימים הנקראים האזור הַקְּדַם-מוֹטוֹרִי הַגָּחוֹנִי ואזור פיתוּל החגורה הַקִּדְמִי היו פעילים באופן משמעותי כאשר המשתתפים שמעו שירים מוכרים מאוד, יחסית לשירים פחות מוכרים. תוצאות מחקר זה מעידות על ”אזור זיכרון מוזיקלי של שירים הנשארים בזיכרון גם לאחר מצבי טשטוש מוחין או אלצהיימר. תוצאות מחקר זה מעידות על איזור זיכרון ספציפי (ג'ונסון 2019) . (“Musical Memory Area” – MMA)
מתברר כי בעת ההאזנה למוזיקה נוצרת תיקשורת בין איזורי השמיעה לבין איזורי ההנאה (על פי מחקר שפורסם ב JNeurosci 2021). החוקרים מצאו דימיון רב בין מצב איזורי ההנאה כשמאזינים למוזיקה לבין מצבם בעת אכילה, שתית אלכוהול או רווח כספי. במחקר זה נבדקו בעזרת הדמיית fMRI קבוצה של חובבי מוזיקת פופ כאשר לפני הסריקה החוקרים דיכאו ו/או עוררו את איזור ההנאה שלהם בעזרת גירוי מגנטי חשמלי. ואכן נמצא כי כאשר איזור ההנאה עורר, לפני ההאזנה , רמת ההנאה עלתה ואילו כאשר הוא דוכא, רמת ההנאה ירדה.
Greater induced pleasure differences was associated with increased synchronized activity between auditory and reward regions. Credit: Mas-Herrero et al., JNeurosci 2021
Reference: “Unraveling the Temporal Dynamics of Reward Signals in Music-Induced Pleasure with TMS” 29 March 2021, Journal of Neuroscience.
Jacobsen, J. H., Stelzer, J., Fritz, T. H., Chיtelat, G., La Joie, R., and Turner, R. 2015. Why musical memory can be preserved in advanced Alzheimer’s disease. Brain 138:2438–50.
גל איתי (2014) מדהים: כך המוזיקה משפיעה ישירות על המוח שלכם Ynet בריאות
כהן דבורה (2014) זה הכל בראש שלנו – הגמול וההנאה מכון דווידסון
מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
ג'ונסון & פו (2019) מוזיקה: הדבר האחרון שאנו שוכחים מתוך אתר "סוקרים צעירים" Frontiers for young minds
