האדם הוא סך כל זיכרונותיו, והזיכרון הוא מהות האדם, נוכל להשתיל, להעביר או להחסיר אברים ונישאר "אנחנו", אולם אם ימחק הזיכרון תמחק המודעות שלנו לגבי מי אנו, השתלת זיכרונות משנה את תודעת האדם.
במונח זיכרון אנו מתכוונים ליכולתו של אורגניזם לאגור מידע מהסביבה (הפנימית ו/או החיצונית) באמצעות חושיו השונים. אנו מכירים מנגנוני זיכרון שונים. על פי המודל המשולש של אטקינסון ושיפרין (1968) הזיכרון מחולק לפי זמן לשלושה מרכיבים: זיכרון מיידי/חושי (זה המאגר הראשון אליו יגיעו פרטי מידע שאנחנו נחשפים אליהם באמצעות חמשת החושים. כל פריט מידע יגיע לאזור שונה במוח על פי החוש ממנו נקלט, ושם יעבור עיבוד. המידע הנקלט ישמר לחלקי שניה בלבד, באופן פאסיבי על מנת לאפשר סינון ראשוני על פי חשיבות המידע) זיכרון לטווח קצר/זיכרון עבודה (זיכרון זה הוא תוצאה של קשרים זמניים בין תאי עצב באזור האונה הקדמית במוח. זיכרון זה הוא לטווח של מספר שניות עד דקות ומאפשר זכירתם של כ 4-5 פריטים), וזיכרון לטווח ארוך (במאגר הזיכרון לטווח ארוך ניתן לאגור כמות עצומה, עד כדי כמעט בלתי מוגבלת של מידע. ככל שניחשף פעמים רבות יותר לאותו מידע, כך יתחזקו הקשרים הכימיים בין תאי המוח ואותו זיכרון ישמר טוב יותר, ולטווח זמן ארוך יותר, לעתים אפילו ללא מגבלות זמן, זיכרון לטווח ארוך הוא ביטוי ליצירת קשרים חדשים, קבועים וברורים בין תאי עצב באזורים נרחבים במוח).
מחקרים מראים שההיפוקמפוס (חלק מהמערבת הלימבית) מעורב בצורה מכריעה בהפיכת זיכרון טווח קצר לטווח ארוך תוך יצירת קשרים קבועים בין תאי עצב במוח.
קיימים כמובן מודלים נוספים: למשל חלוקה תהליכית על פי 1. זיכרון מוצהר (דקלרטיבי/מפורש) המתחלק לזיכרון סמנטי ולזיכרון ארועי/אפיזודי וקשור לתוכן המידע 2. זיכרון פרוצדורלי (נוהלי) הקשור לאופן בו מתבצעות הפעולות השונות ומנוהל באמצעות המוחון (צרבלום).
באופן מכוון אינני נכנס למודל זיכרון העבודה של באדלי (2007).
יש להביא בחשבון כי שליפת מידע מהזיכרון איננה הזכירה עצמה ("זה עומד לי על קצה הלשון") והיא קשורה לאופן בו קידדנו את המידע למחסני הזיכרון, שכן השליפה מתאפיינת באסוציאטיביות רבה.
כמו שקיימים סוגי זיכרון שונים, כך קיימים סוגי שיכחה שונים, כשאנחנו מנסים להיזכר בהרצאה ולא מצליחים, נוצרת תחושה ששכחנו מה ששמענו. אך למעשה, סביר מאוד להניח שכלל לא קלטנו את המידע, היות וחשבנו על דברים אחרים. מדענים מאונ' חיפה (בראשות פרופ' רוזנבלום) השתתפו במחקר בין לאומי ( 2019Kayyal ) בו הצליחו להשתיל ולמחוק זיכרונות (הניסוי שנערך בעכברים והתפרסם בירחון J of Neuroscience).
במחקר שהתפרסם לאחרונה, מדווחת חוקרת הזיכרון פטרסון (2021), כי בחישוב ממוצע הגיל בו נשלפים הזיכרונות הראשונים הם מתקופת גיל של שנתיים וחצי. על פי רוב ילדים לא מצליחים לדלות מידע אמין מהזיכרון לפני גיל 4-5 שנים.
תהליך יצירת הזיכרון מתרחש כאשר תאי עצב מעבירים אותות חשמליים ביניהם, קיימים יותר ממאה מיליארד תאי עצב במוח האנושי היוצרים רשת סבוכה ומורכבת של קשרים ביניהם. הבסיס הביולוגי של הזיכרון האנושי מצוי בתאי עצב במוח וברשתות שהם יוצרים בינם לבין עצמם, ככל שהאדם יקלוט מידע רב ומורכב יותר, כך כמות גדולה יותר של תאי עצב ישתתפו במסלול הזיכרון (הקשרים שבין תאי עצב במוח יוצרים את מסלול זיכרון), ומסלול זה יתחזק. יש לציין כי מוחנו מתעלם מגירויים סתמיים ולכן לא כל מידע המגיע אלינו מאוחסן בזיכרון או יוצר מסלול זיכרון.
כיום מתפרסמים מחקרים המצביעים מחד על היכולת לבצע "השתלת זיכרונות" או ליצור זיכרונות בדויים (אליזבט לופטוס 1982) ומאידך מחקרים המצביעים על השתנות מסודרת של הזיכרון, לאחר כל פעם שהוא נשלף.
Baddeley, A. (2007). Working memory, thought and action. Oxford: Oxford University Press
Peterson C (2021) What is your earliest memory? It depends Memory 2021
Kayyal H et all Activity of Insula to Basolateral Amygdala Projecting Neurons is Necessary and Sufficient for Taste Valence Representation Journal of Neuroscience 20 November 2019, 39 (47)
אייל, נ . רייכנטל, י (2013) למה אנחנו שוכחים אתר קופ"ח כללית
ברק מאיר (2009) מה זה זיכרון לטווח קצר וארוך והאם יש מעבר בין השניים? הוצא' מכון דוודסון ליד מכון ויצמן.
גולדברג א (2008) פרדוקס החכמה הוצ' עם עובד
גושן-גוטשטיין,י זכאי ד (2006) זיכרון פסיכולוגיה קוגניטיבית כרך ב' הוצ' האונ' הפתוחה.
לופטוס א (1982) חקר הזיכרון הוצא' אור עם
פקר דפנה (2016) כוחם של זיכרונות ילדות הוצ' אמציה
