top of page
חיפוש
  • meirbochner

הרטבת לילה אצל ילדים

הרטבת לילה (Nocturnal Enuresis) היא אחת מהבעיות השכיחות ביותר אצל ילדים, והיא נפוצה יותר בקרב בני משפחות מסוימות. במונח "הרטבת לילה" אנו מתכוונים למצב בו ילד/ה מעל גיל 5 ש' מפריש שתן באופן לא רצוני, שעה שהוא ישן, לפחות פעמיים בשבוע במשך שלושה שבועות (לפי פרסומי קופ"ח כללית) שכן מרבית הילדים מגיעים לשליטה בשלפוחית השתן במהלך היום עד גיל 3 שנים, ובמהלך הלילה גיל 5 שנים (למעשה רוב ילדי הגן מרטיבים מעת לעת). לפי פירסומים באתרי קופת חולים "מאוחדת" ו"כללית" בגיל 5 עדיין מרטיבים בין 15-20 אחוז מהילדים. כאמור בפועל אין תאריך יעד לשליטה בשלפוחית, אך לאחר גיל 7 שנים המצב כבר דורש התערבות. בפירסום של האקדמיה האמריקנית לפדיאטריה נכתב לגבי שכיחות ההרטבה כי 20% מבני החמש, 10% מבני השבע, 5% מבני העשר, 1.5-3% מבני העשרה - עדין מרטיבים. ידוע כי אחרי גיל 13 אחוז ההרטבה די יציב (1.5-2%) וקבוע!

אנו מכירים שני מצבים של הרטבת לילה:

הרטבה ראשונית (Primary Enuresis)מצב מתמשך בו הילד מעולם לא הגיע לשליטה בשלפוחית השתן – זהו מצב הקשור בעיקר לסיבות פיזיולוגיות. הרטבה משנית (Secondary Enuresis) ההרטבה מתחילה לאחר שהילד כבר שלט בעבר בשלפוחית ונגמל מהרטבת לילה (לפחות 6 חודשים) – זהו מצב שאם אין מקורו במחלה שהתפתחה, קשור בעיקר לסיבות רגשיות.

קיימות דרגות חומרה שונות של הרטבות לילה: ישנם ילדים המרטיבים פחות משלוש פעמים בשבוע, וישנם ילדים המרטיבים יותר משלוש פעמים בשבוע ולעיתים בכל לילה ואף כמה פעמים בלילה. ככל ששכיחות ההרטבה גבוהה יותר, התגובה לטיפול יעילה פחות, והסיכוי להרטיב בגיל מאוחר יותר עולה.

עדיין איננו יודעים מה גורם להרטבת לילה ראשונית, אך ישנם שני גורמים פיזיים עיקריים: האחד קשור להפרשת ההורמון שמפחית את מתן השתן בלילה שכן משעת השקיעה הגוף מפריש את הורמון Antidiuretic

הגורם להפחתת כמות השתן המופרשת לכליות, ייצור הורמון זה אינו קיים מהלידה והגוף מתחיל לשחררו מגיל 2 עד 6 ש' (הטיפול נעשה ע"י תרופה בשם מינירין המחליפה את הורמון Vasopressin) והשני קשור גם לגודל השלפוחית וגם ליכולת המוח להתעורר שעה שהשלפוחית מלאה (יכולת שאינה קיימת מהלידה, ועל הילד ללמוד לפתחה כדי ליצור את הקשר העצבי בין מצב השלפוחית לבין הגירוי המוחי – כולנו מכירים מצב בו ילד שכבר רכש שליטה על הסוגרים במשך היום, לא מצליח לתפעל אותה, במיוחד שעה שמוחו "פעיל" עסוק/שקוע במשחק או בפעילות החשובה לו).

בין הסיבות הרפואיות להרטבת לילה נמצא לכן: קיבולת שלפוחית קטנה מדי, חוסר יכולת המוח לזהות את מצב השלפוחית (גרייה חלשה), בעייה הורמונלית, דלקת בדרכי השתן, שינה עמוקה מדי, סוכרת.

בין הסיבות הרגשיות לרגרסיה בהרגלי ניקיון, נמצאים מצבי חרדה או פחדים, מצבי מתח, או ילד הנמצא בתחושת "עלבון", כעס "ומלחמה" בהורים. קיימים מספר מצבי מתח בהם הילד/ה עלול לפתח הרטבת לילה משנית, בהם:

· לידת אחות/אח.

· מעברי דירות או מסגרות חינוך.

· שינויים פתאומיים ברוטינה (כמו עקב מחלת/היעדרות הורה).

· החשפות לחוויה טראומטית (לפחות על פי תפיסת הילד/ה).

· קושי חברתי או לימודי.

תורשה – באתר האקדמיה האמריקנית לפדיאטריה פורסם כי אם הורה אחד הרטיב אחרי גיל 5 ש' הסיכוי של ילדו להרטיב עומד על 40% ואילו אם שני ההורים הרטיבו הסיכוי עולה ל 70%. קופ"ח כללית פירסמה שכיחות דומה, אם כי מעט גבוהה יותר (44% אם האב הרטיב, 42% אם האם הרטיבה , 77% אם שני הורים הרטיבו בילדותם).


המלצות להורים (עשה ואל תעשה):

· תן/י לילד לשתות די מים במהלך היום, ופחות בערב.

· ודא/י שהילד הולך לשירותים באופן מסודר (4-7 פעמים במהלך היום) ובמיוחד לפני השינה.

· הגיע/י לידי הסכם עם הילד על "פרס" עבור הליכה לשירותים ו/או התאפקות לילית (סטיקר, ציון, מתנה קטנה).

· השתמש/י בכיסוי שעוונית על המיטה, אל תחסכי בכביסות (מומלץ להתגבר על התסכול ההורי והאכזבה) ואל תשאירי הילד עם מצעים משומשים.

· וודא/י שהדרך לשירותים, בלילה, קצרה ומוארת.

· המנע/י מהאשמה או מענישה – אין זו אשמת הילד/ה, והעונש רק יכול להחריף המצב.

· המנע/י ממתן משקאות המכילים קופאין וסוכרים (כמו קולה, קפה, תה, משקאות ממותקים) - אלו רק מגבירים את הפרשת השתן.

· המנע/י מהובלת הילד במהלך הלילה לשירותים – זה לא יועיל בטווח הרחוק.

· המנע/י מהשוואת הילד/ה לאחיו או לאחרים.

טיפולים: הטיפולים הנהוגים כיום נחלקים ל 5 קבוצות:

א. טיפולים רפואיים – הוספת הורמון, חיזוק שרירי השלפוחית וכו'.

ב. טיפולים התנהגותיים – החל משימוש בפעמונית או סדין אלקטרוני, עבור דרך תוכנית חיזוקים שבועית וחודשית (שימוש בטבלת חיזוקים) או שעון נסוג.

ג. טיפולים ייעוציים (Psycho Education) - ע"י הדרכת הורים בגישות שונות.

ד. טיפול רגשי בילד (פסיכודינמי) – בגישות שונות.

ה. טיפולים בשליטה מוחית – היפנוזה (דימיון מודרך), ביופידבק (תוכנת מחשב), מיינדפולנס וכו.



41 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שימוש יתר בתרופות פסיכיאטריות עלול להיות מסוכן לבריאות

מחקר חדש טוען כי שימוש יתר של תרופות פסיכיאטריות עלול ליצור שינויים נוירוביולוגיים המעכבים התאוששות ארוכת טווח של בריאות הנפש. במאמר חדש שפורסם בכתב העת להפרעות ממכרות ובריאות הנפש, בוחן חוזה לואיס ט

חרדות ילדות ומחלות נפש

חרדה אצל ילדים ומתבגרים עלולה להוביל לפסיכוזה של צעירים בוגרים הפרעות פסיכוטיות הן קבוצת הפרעות הכוללות מצבים פסיכוטיים ממושכים או קצרי טווח. על אף שהפרעות אלו מקובצות תחת קטגוריה אחת, ההפרעות נבדלות

bottom of page