הפרעות נפש או מחלות נפש הן שם כולל למגוון של התמודדויות, קשיים ובעיות איתן מתמודדת האוכלוסייה הרחבה, שבאות לידי ביטוי דרך קושי בחוויה האנושית, בתחושה הרגשית, בתפקודים המנטאליים ולעיתים בתחושות גופניות, זהו תחום רחב של מצבים, החל מהפרעות חד פעמיות ועד הפרעות כרוניות שנמשכות לאורך זמן רב ומצריכות טיפול ממושך.
ויקירפואה: "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוז הילדים בעולם המערבי המאובחנים כסובלים מפסיכופתולוגיות שונות . האבחנות שבהן אירעה העלייה הגדולה ביותר הן הפרעה דו-קוטבית והפרעת קשב ADHD - וגם שכיחות אבחנת הפרעת התנהגות (Conduct disorder) והפרעות מקשת האוטיזם (Autism spectrum disorders) עלו משמעותית. העלייה העצומה בשכיחות הדיווח על הפרעות נפשיות בילדים ובמתבגרים נובעת מגורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד." בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוז הילדים בעולם המערבי המאובחנים כסובלים מפסיכופתולוגיות שונות . לפי נתוני הWHO World) health organization 50% ( מכל הפרעות הנפש של מבוגרים החלו לפני גיל 18, וכיום 20% מילדי העולם סובלים מהפרעה נפשית כלשהי.
לפי פרסומי קופ"ח כללית: גם היום עדיין לא יודעים מה בדיוק גורם למחלות נפש. ההסבר המקובל הוא שזה שילוב של נטייה גנטית תורשתית עם מצבי סטרס סביבתיים. ולהפך - יש גם מצבים סביבתיים שיכולים לחזק ולמנוע.
ידוע לכל כי ילדות אומללה עלולה להגביר את הסיכוי להתפתחות מחלות נפש, אולם מחקר חדש שנערך באונ' דרום אוסטרליה (2021) מצא כי ילדות מאושרת ובטוחה, לא בהכרח מגוננת על הילד/ה מפני התפתחות מחלות נפש במהלך חייו. צוות החוקרים ניסה לברר עד כמה חוויות חיים מוקדמות קשורות למסלולי התפתחות מאוחרים יותר, וכיצד זה קשור לבריאות הנפשית.
מדווח כי באוסטרליה כמעט 50% מהאוכלוסייה תסבול מבעיות נפשיות, בצורה זו או אחרת, במהלך חייהם, מהם כ 314000 ילדים בגילאי 4 – 11 (כמעט 14%) יחוו בעיות נפשיות.
מבין כל מקבלי קצבאות נכות של המוסד לביטוח לאומי, שיעור הנכים הגבוה ביותר הוא מבין, נפגעי הנפש כ 28.9% (2010).
בוואלה בריאות (2019) פורסם כי על פי מחקר אחד מתוך 7 ילדים מפתח מחלת נפש לפני גיל 18 (גיל הבגרות) שזה יותר ממה שאומרים הנתונים הסטטיסטיים לגבי נתוני סרטן, סוכרת או איידס יחד. מדובר במצבים נפשיים שנעים מדיכאון וחרדה ועד הפרעות קשב וריכוז וסכיזופרניה. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת הנודע JAMA Psychiatry מתבססים על 1.3 מיליון ילדים דנים שהיו תחת מעקב עד גיל 18. מבין הנבדקים, 14.6 אחוזים מהבנות ו-15.5 אחוזים מהבנים אובחנו כחולים במחלת נפש לפני גיל 18. האבחנה הנפוצה ביותר עבור בנות היא חרדה; עבור הבנים הפרעות שונות של קשב וריכוז. החוקרים מצאו שהזיהוי של מחלות אלו אצל בנות עלול היה להתפספס, כיוון שנערות נוטות להיות מאובחנות הרבה יותר מאוחר.
בהנחה כי חוויות ילדות חיוביות ו/או שליליות משפיעות על התפתחות חרדות או בעיות נפשיות אחרות בילדות, ניתן היה לשער כי המבוגרים יכולים לשלוט בחיי הנפש של הילד ע"י שליטה בחוויות חייו. אך להפתעת החוקרים בעוד שהיה צפוי כי ילדים שגדלו בסביבה לא די מטפחת יפתחו בעיות נפשיות (בהן דיפרסיות ופרנויות), נמצא גם כי ילדים שגדלו בסביבה יציבה ומגוננת נמצאו בסיכון לחוות סימפטומים של חרדה בהתבגרותם, לדבריהם: "גם ילדים שגדלו בבתים מאושרים עדיין יכול שיפתחו בעיות רגשיות". לדעתם זה מצביע על כך שהתפתחות רגשית של ילדים איננה מושפעת רק ממאורעות ילדות, אלא מעוד גורמים, אך אלה עדיין לא ברורים ולא ידועים מספיק.
בין הגורמים הפוטנציאליים לשינוי אמיתי בשכיחות הפרעה נפשית, בכלל, ושל הילדות, בפרט, הם הגורמים האטיולוגיים להפרעה הספציפית. אלה נחלקים לגורמים גנטיים, גורמים המשפיעים מרגע היווצרות העובר ועד הלידה ולגורמים סביבתיים המשפיעים לאחר הלידה.
“Testing a life history model of psychopathology: A replication and extension” by Bianca L. Kahl, Phillip S. Kavanagh and David H. Gleaves, 13 October 2020, Current Psychology.
אתר שירותי בריאות כללית (2015) מחלות נפש – מה זה בכלל ?
ויקירפואה (2013) הפרעות נפש בילדים – אפידמיולוגיה .
לונדון וייסבט רחל (2010) הקשר בין מחלות נפש של הורים, לבין בריאות נפשית, תמיכה חברתית, ורגשות כלפי ההורה החולה אונ' חיפה תזה ל MA
