במהלך החיים קורה לעיתים, שאדם נחשף לאירוע "משנה חיים", לרוב אחר תאונת דרכים, תאונת עבודה, חווית תקיפה, או אסון סביבתי (שריפה, רעש אדמה וכו') או כל אירוע הקשור לסכנת חיים לאדם עצמו או לקרוב לו. אנשים מסוימים עלולים לסבול מהפרעת עקה בתר-חבלתית (PTSD) גם לאחר אירוע שאינו בהכרח נתפס כמעורר סכנת חיים. תגובות חרדה מאירוע כזה הן נורמטיביות, אך במידה והן מתמשכות שבועות ואף חודשים/שנים לאחר מכן הדבר עלול לעורר את ההפרעה הפוסט טראומטית. וזאת על אף שיתכן כי הטראומה המדוברת חלפה, אך האדם עודנו חווה אותה בעיני רוחו שוב ושוב, וגירויים חיצוניים עשויים לעורר בו את אותה החוויה שוב ושוב. כ־12%-8% מהנחשפים לאירועים כאלו, יפתחו הפרעת פוסט־טראומה הבאה לידי ביטוי בשילוב חלקי או מלא של תסמינים שונים.
בנוסף חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה עלול לסבול "מהפרעת חרדה", החרדה בנויה בראש ובראשונה מפחד. לפעמים ממשהו ברור (כביכול) כמו פחד קהל, פחד טיסות או פחד בחינות. לפעמים ממשהו פנימי ולא ברור כמו במקרה של התקפי חרדה (חרדה צפה). אבל פחד אינו המרכיב היחיד, לחרדה פנים רבות, והיא גורמת הרבה סבל. על פי פירסומי משרד הבריאות בישראל (2012) אחד מכל ששה בוגרים (17,6%) סבל מהפרעה של דכאון או חרדה במהלך חייו, וכמעט אחד מכל עשרה בוגרים סבל מהפרעות אלו בשנה שקדמה לראיון. בנוסף נמצא כי שכיחות הפרעות החרדה גבוהה יותר משכיחות הפרעות הדיכאון ברוב המדינות בעולם.
בשנים האחרונות, התגלו דרכים בהן ניתן לצמצם השפעת פחדים מסוימים, ולהגביר ביטחון עצמי ע"י קומבינציה של שימוש באינטליגנציה מלאכותית (AI)וסריקה מוחית. תוצאה אשר תאפשר הפחתת השימוש בתרופות עבור אנשים הסובלים מתסמונת הבתר חבלתית (PTSD) מפוביות או מהפרעות חרדה. אולם להליך זה אין השפעה חיובית על כלל האוכלוסייה, ויש חולים להם איננה עוזרת. כדי להבין מדוע ההתערבות עוזרת רק לחלק בלבד מהסובלים, נערך מחקר בחמישה שלבים באונ' ATR ביפן.
הטכניקה בה השתמשו נקראת "נירו פידבק מקודד" והיא מבוססת על קריאת מידע מהמוח (למשל זיכרון של פחדים), במהלך הבדיקה נערכת סריקה מוחית לגלות פעילות ספציפית לאותו הליך חשיבה (זיכרון הטראומה למשל). כאשר מתברר דפוס הפעילות המוחית האופייני למחשבה הספציפית, ניתן לנבדק "פרס" פרוצדורה החוזרת על עצמה שוב ושוב, בשעה שהנבדק אינו מודע לפרס ולסיבת קיומו, כך שהמוח מגיב כעת "לפרס" וזונח את הדפוס הלא רצוי. בדרך זו הנבדקים משנים דפוסי חשיבה מוחית מבלי משים! ומבלי צורך בשימוש בתרופות, מאחר ואלו ברובן בעלות תסמיני לוואי לא נעימים וגורמות להמנעות . כמובן שהתחום עדיין בבדיקה ודורש מעקב ולמידה מתמשכת.
אגב טיפול ע"י "מחיקת זיכרונות שליליים" קיים גם באמצעות חשיפה ממוקדת וישירה (פואה 2000), ושיטות ממוקדות כמו מיינדפולנס CBT/DBT, EMDR ששיטת החוויה הסומטית (סולומון 2019) ועוד, לאחרונה מנסים גם שימוש ובאמצעות חומרים פסיכו/אקטיביים שונים המשנים חלבונים במוח.
הפרעות דיכאון וחרדה בישראל: מימצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם (2012) הוצ' משרד הבריאות.
סלומון.ז, יהב.י (2019) משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית הוצ' רסלניג
Reference: “The DecNef collection, fMRI data from closed-loop decoded neurofeedback experiments” by Aurelio Cortese, Saori C. Tanaka, Kaoru Amano, Ai Koizumi, Hakwan Lau, Yuka Sasaki, Kazuhisa Shibata, Vincent Taschereau-Dumouchel, Takeo Watanabe and Mitsuo Kawato, 23 February 2021, Scientific Data.
