אלכוהול ואמפתיה

על מוחם של משתכרים לעבוד קשה כדי לחוש אמפתיה לזולת

אמפתיה הינה תהליך פסיכולוגי רגשי-שכלי, שבו האדם קולט ו/או מבין ו/או מרגיש במידה מסוימת את מצבו הנפשי של הזולת. התהליך דורש יכולת לקלוט ולהבין מצבים נפשיים של הזולת כמצבים שלו עצמו. ניתן להמשיל זאת כיכולת האדם לשים עצמו בנעלי האחר.

היחס של אנשים לאלכוהול מורכב מאוד. רובנו אוהבים לשתות אלכוהול מעת לעת (והרי יין ישמח לבב אנוש), אך שתייה מופרזת ממנו מזיקה.

לצריכת אלכוהול, יש בין השאר, גם השפעות קצרות טווח. בשל השפעתו המשכרת של האלכוהול, הוא משרה על השותה הרגשת אופוריה ורוגע. ומכאן התפתחה תרבות שתיה, וגדל השימוש באלכוהול כדרך להשגת אושר מיידי. אך לאלכוהול גם השפעות שליליות רבות, ידוע כי השתוי מאבד לעיתים את שיקול דעתו ואת יכולתו להתייחס לסביבתו המיידית באופן רציונלי או מחושב.

האלכוהול עובר מהפה לקיבה ולמעיים, שם הוא נספג ונכנס למחזור הדם. התופעות ההתנהגותיות שהוא יוצר הן תולדה של השפעתו על מערכת העצבים ועל אזורים משמעותיים במוח. האלכוהול מדכא את פעילות מערכת העצבים וגורם לנו להגיב לאט יותר באמצעות האטת קצב התקשורת והעברת המסרים בין התאים של המערכת. המשמעות היא שכל התגובות של מערכת העצבים נעשות קהות ואיטיות יותר.

מחקר עולמי מקיף חשף את נזקי האלכוהול הרבים – נמצא כי 2.8 מיליון בני אדם מתים בעולם מאלכוהול כל שנה. מדובר בגורם המוות המוקדם וגורם הנכות – השביעי בעולם. לדברי החוקרים: "אין כמות בריאה לשתיית אלכוהול, כל כמות מסוכנת". המחקר סקר נתונים מ 694 מחקרים קודמים, כדי להעריך את צריכת האלכוהול בעולם, במקביל נסרקו 592 מחקרים שכללו 28 מיליון איש כדי לבדוק גורמי סיכון בין השנים 1990 - 2016. הממצאים החמורים פורסמו בכתב העת הרפואי LANCET (ד"ר איתי גל 24/8/18 ידיעות אחרונות).

מכיוון שאלכוהול מורכב ממולקולה קטנה, הוא חודר בקלות את מחסום הדם-מוח, מחסום שנועד להגן על המוח ולברור את מה שנכנס אליו. במוח, האלכוהול מדכא את פעילות המערכת הרגשית (המערכת הלימבית) וכך גורם לנו להיפתח יותר ומדכא את החששות שלנו. כמו כן הוא מעצים את הרגשות שלנו, כך שלא מומלץ לשתות כשאנחנו חווים רגשות שליליים (עצבות, עצבנות או מצב רוח רע), כדי לא להגביר אותם.

והנה מחקר חדש מאונ' ססקס (בריטניה) מראה כי מוחם של אנשים שתויים מראה על נטייה יותר גדולה לפתח הפרעה מאשר חשבו קודם לכן. החוקרים מצאו כי על מוחם של השתויים (מאלכוהול) לעמול קשה יותר בכדי לחוש אמפתיה לכאב של הזולת.

מצב שכרות מוגדר כשתיית 60 גר' אלכוהול טהור (השווה ל- שלושה רבעים של בקבוק יין, או שתיים וחצי כוסות בירה). וישנן רמות הישתכרות מגוונות, החל ממצב קל :"מבוסם" ועד: "שיכור" ואפילו "שיכור כלוט".

מוחם של 71 הנחקרים (מצרפת ובריטניה) נסרק בעזרת fMRI בעת שחוו תפיסה של גירוי כואב, מחצית מהם, הוגדרו כשתויים (אך היו פיכחים וצלולים במהלך ביצוע הסריקה - SOBER).

בעת הסריקה, הנחקרים התבוננו באיבר גוף פצוע, והתבקשו לדמיין את האיבר פעם כאילו הוא שלהם ופעם כשל זולת, ולציין כמה כאב כרוך בפגיעה הזו. מתברר כי קבוצת "השותים" התקשו מאד לאמץ את פרספקטיבת תחושת הכאב של האחר, ובתפקיד זה לקח להם הרבה יותר זמן להגיב וממוחם אף עבד קשה יותר משל קבוצת הביקורת.

במחקר אותרה ההפרעה כרחבה יותר ממה שהונח קודם לכן: נמצא כי אזור הראייה, במוחם של "השתויים" באזור המעורב בזיהוי חלקי הגוף, הצביע על פעילות גבוהה בהרבה, מזו שנמצאה במוחם של "הפיכחים" שהתבוננו באותה תמונה.

שעה שקבוצת "השתויים" התבקשה לדמיין את האיבר הפגוע כשל עצמם, דרוג הכאב שדווחו היה דומה לזה של קבוצת "הפיכחים", כך שמסתבר כי יש להם תחושת כאב כלפי עצמם בדומה לשאר, אך הקושי הוא לחוש אותו הכאב לגבי הזולת. החוקרים הניחו כי: הפחתת תחושת היחס לכאב הזולת אצל השתויים עלולה להכהות את תחושת תפיסת הסבל של הזולת בייחס לכאב, ומכאן הדרך להפחתת הרגישות למצבו של האחר קצרה.

הממצאים די מפתיעים, שכן נמצא כי השתויים כן מגיעים לתחושת כאב של הזולת, אך עליהם לעבוד קשה יותר כדי לחוש באמפתיה לכאב של אנשים אחרים. דהיינו עליהם לנצל יותר משאבים של הפעילות המוחית מאשר הבלתי שתויים. לדברי החוקרים: זה לא שהשתויים לא מצליחים כלל לחוש אמפתיה לכאב הזולת, אלא שעליהם להתאמץ הרבה יותר לשם כך, ולכן במצב שכרות, כאשר משאביהם באופן כללי מוגבלים, יקשה עליהם לחוש אמפתיה לאחרים, והם עלולים אף לפגוע בהם.

האלכוהול מדכא גם את הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית, שאחראית על תפקודים "גבוהים" יותר כמו תכנון, ולכן פוגע בכושר השיפוט שלנו וגורם לנו להתנהג בצורה ילדותית. במקביל הוא פוגע במוח הקטן (צרבלום), שאחראי על קואורדינציה, ולכן משבש את יכולתנו לתאם את התנועות שלנו, ומכאן הנטייה של אנשים שתויים "להתנדנד", וגם לסחרחורות האופייניות לשכרות.

“Differential brain responses for perception of pain during empathic response in binge drinkers compared to non-binge drinkers” by Charlotte L. Rae, Fabien Gierski, Kathleen W. Smith, Kyriaki Nikolaou, Amy Davies, Hugo D. Critchley, Mickaël Naassil and Theodora Duka, 22 December 2020, Neuroimage: Clinical. DOI: 10.1016/j.nicl.2020.102322

לקט ר, שטלריד ח (2006) טיפ טיפה – אלכוהול במידה הנכונה הוצאת שפ"י משרד החינוך

רוזנברג א (2013) מניעת צריכה מופרזת של אלכוהול הוצאת משרד הבריאות

רוזנטל נטע (2016) מה קורה כשאנו משתכרים הוצ' מכון דווידסון (שלוחת מכון וייצמן)